שאלה שאני מקבל הרבה מאנשים שמתקשרים להרשם היא: 'כמה זמן יושבים למדיטציה בשעור'? שאלה טכנית כביכול ועם זאת, מאחוריה אני שומע חשש או אפילו פחד מסתתר. כשאני חוקר מעט אני מבין שרובינו מפחדים להיות עם עצמנו 'יותר מדי זמן'.
יש הרבה סיבות לפחד הזה, ואולי המתנה הכי גדולה שקורס המיינדפולנס מעניק לנו זה את הקשר שלנו עם עצמנו בחזרה. למה שזה יהיה לנו בכלל קשה להיות עם עצמנו? זו שאלה ששווה לשאול ברצינות. אז בחזרה לשאלה המקורית- מה קורה בקורס? הקורס בנוי מאוד בחכמה ובצעדים קטנים, בכל שיעור לומדים ביחד, מקשיבים להרצאה, משתפים, עושים תרגילים שעוזרים להיפתח ולהבין באופן חוויתי עקרונות של מדיטציה, ורק בסוף יושבים. מתחילים מהדבר הכי קל ובכל שעור מוסיפים משהו קטן.
Komentáře